#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הצד דעבד שמכרו רבו לקנס אינו מכור גם לר""מ דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם?<br>ומה הצד דיהני גם לרבנן דאין אדם מקנה?"	"לא אמר ר""מ אלא בפירות דקל דעבידי דאתו, אבל הכא מאן יימר דמינגח. ואת""ל שיגח מי אומר שישלם דילמא מודי ומיפטר.<br>ומאידך י""ל דהכא מודו רבנן דלא אמרו אלא בפירות דקל דהשתא ליתנהו, והכא הא קאי עבד וקאי שור, וחל המקח."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הוצרכו לכתוב דיליד בית אוכל, נילף בק""ו ממקנת כסף?<br>ומה הדין במקנת כסף גופיה כה""ג?<br>והיכי משכח""ל כה""ג אם עבד שמכרו רבו לקנס מכור?<br>והא חזי למיקם קמיה?"	"דלא נימא רק היכא דהוא שווה כסף דומיא דמקנת כסף. קמ""ל דבכל עניין אוכל.<br>והשתא גמר מקנת כסף מיניה לאכול גם היכא דאינו שווה כסף.<br>ואי מכרו לקנס מכור מה שאינו שווה כסף כגון שהוא טריפה דאין חייבים עליו.<br>ובמנוול ומוכה שחין דלא חזי למיקם קמיה."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש?<br>והאם הוא תלוי בספק האם הרי את מקודשת לחציי מקודשת?	בעיא דלא איפשטא.<br>ואף אי לחציי מקודשת, היינו משום דחזיא לכוליה, אבל הכא לא חזיא לכוליה.<br>ואף אי לא מקודשת, היינו משום דשייר בקניניה, אבל הכא לא שייר בקניניה.	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי חציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול לקדש, היכי אמרינן דנותן חצי כופר ליורשיו, איך יש לו יורשים?<br>פרט שינויא דרב אדא בר אהבה, וב' תשובות רבא על דבריו, ותשובת רבא.	"איירי כשעשאו טריפה, ויורשיו היינו נפשיה.<br>והקשה רבא דיורשיו קתני. ועוד דאמר ר""ל דכופר אינו משתלם אלא לאחר מיתה.<br>אלא ה""ק תנא, ראוי ליתן חצי כופר ליורשיו, ובפועל אין לו יורשים ולא יתן."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המקדש חצי אשה האם היא מקודשת?<br>ובמקדש חציה שפחה וחציה בת חורין?<br>ומה אמר בזה רבה בר ר""ה? ומה אמר לו ר""ח? ומה עשה?"	"חצי אשה אינה מקודשת.<br>מקדש חציה שפחה וחציה בת חורין פלוגתא דאמוראי. די""ל דכיון דלא שייר בקניניה עדיף.<br>רבה בר ר""ה דרש מתחילה דאינה מקודשת כמו חצי אשה. וא""ל ר""ח דהכא לא שייר בקניניה.<br>הדר אוקי אמורא עליה ודרש, והמכשלה הזו תחת ידך, שאין אדם עומד על דברי תורה אא""כ נכשל בהם, ובאמת מקודשת דלא שייר בקניניה."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה פסוק סברו להוכיח דהמקדש חציה שפחה וחציה בת חורין מקודשת?<br>ומה הדחייה? ומה הראייה לדחייה?	"מהא דקרא דשפחה נחרפת איכא תנא דמוקים לה בחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לע""ע, הרי דהיא בת אירוסין.<br>ודחו דמאורסת היינו מיוחדת.<br>דע""כ צ""ל כן למאן דמוקי לה בשפחה שלא נשתחררה כלל, דודאי לא תפסי בה קידושין."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן, ושבה ונתקדשה אחר שחרור לשמעון אחיו, ומתו, האם מתייבמת?<br>ומה הטעם?	"מתייבמת.<br>ואי""ז אשת שני מתים, דאין צד שתפסו בה קידושי שניהם, אלא או קידושי ראשון או קידושי שני."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה, ונשתחררה, מה דין קידושיה? (2)<br>ומהיכן סברו להביא ראייה מקרא?<br>ומה הדחייה? והראייה לדחייה?	"מח' אי פקעו קידושי ראשון דהוי כקטן שנולד, או דגמרו קידושי ראשון והיא מקודשת לגמרי.<br>וסברו להוכיח מהא דכתיב לא יומתו כי לא חופשה, הרי שאם שוחררה היא נעשית מקודשת לגמרי.<br>ודחו דהיינו שלא נשתחררה ושוב נתקדשה, דע""כ צריך לפרש כן למאן דמוקי קרא במי שכולה שפחה, דודאי אין הקידושין מתפשטים בה בשחרור אם לא ישוב ויקדש."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במתני' איתא דהודו ב""ה לב""ש דחציו עבד וחציו בן חורין כופים את רבו לשחררו.<br>מה הדין בשפחה? (פרט)."	"בסתמא תלי במח' ת""ק וריב""ב האם אשה מצווה בפריה ורביה, ולרבנן דאינה מצווה אין כופים.<br>אבל היכא דנהגו בה מנהג הפקר לכו""ע כופים אותו לשחררה."	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין המוכר עבדו לעכו""מ?<br>ולחו""ל?<br>ומה דעת רשב""ג?"	"מוכר עבדו לעכו""מ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון.<div>מוכר לחו""ל יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני. (ע""פ הגמ').<br>ולרשב""ג במוכר לעכו""מ אם כתב לו אונו דהיינו כשתברח ממנו אין לי עסק בך, זהו שחרורו.</div>"	גיטין דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הכוונה בהא דעשה העכו""מ לעבד נימוסו, לס""ד ולמסקנא?<br>ואיזה דין נאמר בעבד כה""ג?<br>ומה נאמר גבי שדה?"	"לס""ד שעשה לו חותם עבדות.<br>והקשו דגבי שדה אמרינן שעשה לה נימוסו וזה ל""ש שם. אלא היינו שקבע זמן שיגבה בחוב, והגיע הזמן.<br>ובעבד מבואר דכשעשה לו נימוסו יצא לחירות. ובשדה מבואר בישראל שהלווה דאף שעשה נימוסו פטורה מן המעשר. [והגמ' התקשתה בסתירת הדברים]."	גיטין דף מג		
